<h1>ראבי"ה סימן ת"ל</h1>
<h2>דף ז:</h2>
אור לארבעה עשר בודקין [את החמץ לאור הנר]. מאי אור לילי, שהיא כניסת ליל ארבעה עשר, בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה. ואף שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר [שמות י"ב] שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם, למדנו מציאה ממציאה ומציאה מחיפוש [וחיפוש מנירות ונירות מנר, ואומר [משלי כ'] נר אלהים נשמת אדם]. ואם לא בדק בליל ארבעה עשר [יבדוק ביום ארבעה עשר וכו']. אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר. [ח' ע"א] ואף על גב שאמר רבא אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר, זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין ואורו לפניו ולא בעית ומשוך נהורא, מה שאין כן באבוקה. ובירושלמי [ה"א] למה בנר מפני שהנר מדליק בכל שהו ולמה בלילה אמר רבי יוסי שאין בדיקת נר יפה כי אם בלילה [וכו'] אמר רבי יוסי מתניתין אמרה שבדיקה ביום רבי יודה אומר בודקין אור לארבעה עשר ובארבעה עשר בשחרית לא סוף סוף דברי רבי יהודה אלא אפילו דרבנן דתניא וחכמים אומרים אם לא בדק אור לארבעה עשר יבדוק בארבעה עשר לא בדק יום ארבעה עשר יבדוק תוך המועד. ותניא אין בודקין לא לאור החמה וכו' וכי יש חמה בלילה הדא אמרה אפילו ביום צריך לבדוק לאור הנר ואפילו בית שיש בו אורה. מבואות האפילין מהו לבדוק לכתחילה ביום לאור הנר מיליהון דרבנן דאמרין לא כמה (זו) דהוא מנהר בלילה הוא מנהר ביממא רב הונא אמר כד הוינא ערקין וטשין היינו מדליקין נרות בשעה שהיו כהים היינו יודעין שהוא [יום ובשעה שהיו מבהיקין היינו יודעין שהוא] לילה. וכן נח כשהיה בתיבה היה יודע בו על ידי אבנים המבהיקים שהיו עמו בתיבה.
